יהושע גרוס (נולד ב-1937), שופט וסגן נשיא בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

יליד תל אביב, בוגר תיכון עירוני א' בתל אביב. מוסמך הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (בהצטיינות). בעל רישיון עריכת דין משנת 1964, עורך דין עצמאי בשנים 1964 עד 1975. גרוס כתב מאמרים בעתון הארץ בין השנים 1975 – 1974.

בשנת 1975 נתמנה גרוס לשופט בית משפט השלום בתל אביב. ב-1979 נתמנה שופט בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ובשנת 1980 קיבל מנוי של קבע כשופט מחוזי. ב-1993 נתמנה כראש הרכב ערעורים (אזרחיים ופליליים) ובשנת 2000 נתמנה כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. פרש לגמלאותב-2007.

מחבר הספרים "כבודו מלא אולם" (חידודי לשון בתחום המשפט), ו"אולם ומלואו". עם פרישתו פורסם לכבודו הספר "משפט וספר" המכיל מאמרים של שופטים ופרופסורים בתחום זה, בעקבות השתלמויות בנושא "משפט וספרות" שהשופט גרוס מנהל במכון להשתלמות שופטים.

חיבר מאמרים רבים בנושאים משפטיים ובהם: "תכונות השופט" (המשפט, בטאון המכללה למנהל - 1996) "על שופטים ופרקליטים במחזות שייקספיר" (הפרקליט, 1993) "סמכות בית המשפט המחוזי בענייני מזונות של בני זוג מוסלמים ונוצרים (הפרקליט, 1982), "מסמך בכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין" (הפרקליט, 1974), "בית-המשפט והאקדמיה".

משפטים מפורסמים אותם ניהל: צ'רלי ביטון, המרכז הרפואי בהרצליה, ד"ר קראוס, האחים אלפרון, מרסל פדידה (מנהלת בית-אבות), רייש ומזרחי (רצח בארצות הברית), שגרירות קנדה (חסינות דיפלומטית), הרצל אביטן (רצח רוני ניצן), דוד אפל, השגריר המצרי (חסינות דיפלומטית).

ב-1994 התמנה כיו"ר הוועדה לעיון בתיקי בתי-המשפט.

משמש כיום סגן נשיא ארצי ויו"ר סניף תל אביב של אגודת הידידות ישראל-אמריקה. יו"ר ועדת אימוצים, ועדת ערר לפי חוק השבת נכסים של נספי שואה, ועדת האכיפה המינהלית על פי חוק ניירות ערך. כמו כן, עד לשנת 2014 שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית של מפלגת הליכוד.

לגרוס שני בנים: אורן, פרופסור למשפט בינלאומי בבית הספר למשפט של אוניברסיטת מינסוטה, ודרור, מורה וששה נכדים: להב, שגב, ניב, איתן, נעה ומלאכי.